|
הלב קופץ לדום כאשר אתה מתדפק בחלונו,
עם חיוך מתנצל.
הכל סגור והנסיגה לא אפשרית.
הקרניים האדומות מנצנצות באור הירח ואני הולכת
אחריהן עם ידיים נמתחות
אוהבת,ללא אלגוריה פיוטית. |
|
|
יש לי רעיון.
לוקחים בקבוק,
נגיד פלסטיק
גדול, ושמים בו
כמה ליטרים
(נגיד ליטר
וחצי)
ואז ממלאים אותו
באיזה נוזל
מוגז, בצבע
שחור, מוסיפים
עוד כמה רכיבים,
ומשווקים בכל
העולם.
אחר כך אפשר
להתרחב לעוד
צבעים.
אחד עם הרבה
רעיונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.