במתק שפתיים דק נאמרות,
הנה אנו מתאחדים לאחר כל הפגישות
האחד נושא בגוו כפוף את עברו
והשני בקושי מזהה אותו

חיבוק ונשיקה רכה מרפרפת על קצה לחי חשופה
הנה חלפו מליון שנים ומה איתך?
נודד, נושר עדיין מחזיק גלויה באמתחתך
האם טרם התגברת על, מה היה שמה?

הא כן, נכון וכך היה גם קיסמה
עד לעמקי שאול הלכת לקראתה והיא ברחה
והנה אתה כבר שיבה זרקה בשערך
ומה בכלל היה לך איתה שלא נזכיר את שמה

הייתי כאיים שלמים בלב המים ולאו דווקא כמשורר
הבודה איים מליבו, מסביבי היו רק מים
עיניים ירוקות כמו שלה טרם הכרתי
ואיש כולל אותך לא יכל כלל להבין

כן, ודאי אשליות הוליכוני שולל
אבל מוכרח אתה להבינני! הלוא הייתי מאושר...
ציפורי גן עדן כתומות גירוני באפי
ומי ידע שכל הבוגר למד שמכל גני העדן אנחנו מגורשים?

הלכו חבר ותיק וידידה הוא כובע עב למצחו היא מקל לזרועה
במורדה של עיר כה ישנה
פגש בהם חבר עבר אחר הסיט עיניו וטיפס למדרכה
החורף כבר פשה בכל היכן המטרייה?

והיא מבעד לקמטים מעל גבות, עיניה היו מבינות
והוא במצחו קודח כיצד יכלו להישנות?
היא נאה בבגרותה קריירה וקהל לרגליה
הוא עובר ושב נודד בטל יכל להיות ממש כוכב נופל