"אל תבכו בשבילי",היא אומרת
לרחמים אין מקום במציאות
כשהיא לעצמה כמו דמעה מתגלגלת
מתנפצת בין לחיות או למות
בין קירות גדולים של פלאסטיק
מגששת דרכה אל האור
שיבוא ויכאב ויאיר ויחזיר
שישאיר את העבר מאחור
ומי יקשיב לסופה משתוללת בפנים
כשבחוץ הכול אפור
לא ישמע את רחשי ליבה בלילות
כשהיא לבדה קופאת מקור

עוד יבוא, יבוא היום
יפקחו עיניה כמקיץ מחלום
להבה בם תבער
תשרוף, תכלה, את כל הרע שנשאר
ליבה יוצת, הלהבה בו תזרום
וכולה תתעטף בבועה גדולה של חום
קלה כנוצה, תרחף באוויר,
מוגנת ע"י כוחה האדיר
הכל יראו את אותה מנצחת,
שאת כוחה שאבה מהרצון
והיא בליבה תרגיש ותדע
שהגיע הזמן, והגיע האושר,
רומס בדרכו שרידים אחרונים של דיכאון...