עמית בן - הלל / תזחלי ילדה |
לקקי את שאריות חיי.
פרורי זמן האבדון המתוק.
היי לי שפחה בזויה לרגע אחד מתוק.
תני לזה לכאוב.
אני הולך מכאן.
תני את פטמותייך אל שפתי.
תני את כולך.
העונג המתוק מונח כאן,
בצילו של הכאב.
קחי את כולי אל תוכך בערגה דואבת.
תני לדמעות לשטוף את הימים שהיו.
מעכשיו כלום לא יהיה כמו עכשיו.
נצעק את יללת התן הגווע,
נחולל את ריקוד האיש המשווע.
לכלום.
תבואי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|