את ששלווה כמו חורף
מקיצה בשלהי הקיץ הדועך
סערות פנימיות סופות ורוחות
מנסים להעיר אותך משנתך
הקור מתאמץ לחדור בך,
הגשם מתדפק על חלונות ליבך
ואת חדרי נשמתך תנעלי בפניו
עד סוף העולם אלך בשבילך

ברגעים שהזמן עומד מלכת
לא אתן לך לבכות
וכשתביטי החוצה היישר לשלכת
אמחה לך את כל הדמעות
אעמוד כנגדך ואחסום בגופי את הקור
גם אם תעופי על כנפי הרוחות
ארוץ אחרייך ולא אתן לך ללכת
ואם כך תרצי אשאר כאן לקוות.

בכל אשר תהיי
אכמה למלא את ליבך,
ובין אם כן או לא תבקשי,
עד סוף העולם אלך בשבילך.