יש לי אמא כזאת, מדליקה ומשוגעת...
אני לא ממש יודעת איך לתאר אותה במילה אחת
היא מתחילה לרקוד ולמחוא כפיים סתם פתאום ב4 אחרי צהריים,
היא עושה כלים, רוקדת עם אוזניות ובמקום לנקות שוברת צלחות
יש לה צחוק כזה מצחיק ומתגלגל שמתחיל
ב..."פיייייייייייייייייייייי" ונגמר ב"הייייייייייייייייא"
וזה צחוק נורא מדבק כי רק מלהביט בה אתה כבר מת, ואז בגלל
שכולם צוחקים נהייה גלגל כזה גדול של צחוקים ונורא קשה
להפסיק.

כשאמא שלי שומעת "בנים" ישר היא נזכרת בנעוריה וגברבריה הרבים,
ואז היא מתחילה לברבר איך שכל בחור אחריה חיזר
ואיך צריך להיות אדישים ולהשאיר מקום פנוי לגברברים חדשים.
תמיד כשהיא מנסה לייעץ יוצא לה נאום נורא מפוצץ על איך שהיא
עברה ואיך שהיא עשתה...

ואני זוכרת עכשיו, לפני כמה שנים, כשיצאתי היא לא ישנה בלילות
והיתה מתקשרת כל חמש שניות והיום היא כבר כלל לא מתקשרת וכל
היום מתלוננת שאין לה קשר עם הבנות ולמה אנחנו לא מתקשרות,
לחשוב שהיא משלמת.

יש לי אמא כזאת ששומעת שרית חדד וליאור נרקיס ומזיזה ת'תחת בלי
להרגיש, לפעמים היא גם קצת משתגעת  שיש לה לבאגן בבית
ולמה אין לה עוזרת ואיך שקשה היא עובדת.
אבל אני זוכרת עכשיו גם כשהייתי בצבא, וישנתי באוהל והייתי
חולה, ואיך היא באה, ואיך היא פינקה, וקנתה וטרחה, ואיזה מתנות
היא מכינה
ומתפללת - תמיד מתפללת, שנהייה בריאים ושיהיה לנו אושר והצלחה
בחיים.

וכשבא החבר היא קצת מפאדחת ומחכה לבושה כאילו ליציאה, ותמיד
היא שואלת מליון שאלות : "מה הוא אוהב? מה לעשות? להכין לו
שניצל?
צריך לקנות לו משהו לשתות?" ואוף אמא תרדי מהוריד הוא בא
בשבילי ולא בשבילך.

אבל מה, אין כמו אמא מפנקת כשאת מצוברחת או עצובה, אין כמו יד
של אמא שמלטפת וחיבוק חם ואוהב גם כשקשה ועצוב ואין כוח לדבר,

היא פשוט תחבק בשקט שתדע שהיא שם - והיא בשבילך - והיא אוהבת.
גם אחרי כמה טעויות, היא תמיד תאמר מילה טובה ותגיד: "את עוד
תלמדי, את תראי - הכל יקבל פרופורציות"
ותמיד כשתתבאסי מול המראה "אוף השמנתי, אני ממש פרה" אמא תמיד
תבוא ותגיד: "השתגעת?! את מדהימה!"

כזאת היא אמא, אמא שלי, שאני אוהב ואוקיר תמיד ואנסה לכבד מעל
הכל... כי עם כל האהבה והערכה שיש לי אליה, באמת שברגע היא
עלולה לשגע, להטריף אותי כשאני ממש עצבנית ואז יצא לי קול קצת
צועק ומטריד, למרות שאני אף פעם לא מתכוונת... אמא שלי, תדעי
את הכי בעולם ואין - אין עליך מכולם!!!