[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אילנה ניג'ניק
/
נשק חצי-אוטומטי

טוען, דורך, יורה.
כזה אני, נשק חצי-אוטומטי.  המטרה הושגה, מדממת לי רגשות
ומילים על כל השטיח ואני, אני רק עומד שם ומעלה עשן.  ומה
עשיתי?  רק נישקתי - נשיקה חצי אוטומטית והיא... היא נפצעה
אנושות ועכשיו מחפשת את זרועותיי למות בהן, כמו כולן.  אני
מסמיק, בוהה ברצפה, מוצא את השטיח פתאום מאוד מעניין וסופר את
החוטים שמרכיבים אותו בפעם המיליון.
פעם הייתי אחר.  פעם הייתי נשק קר, פשוט הייתי נתקע בהן, מנשק
כמו גדול, כמו סכין חדה שהייתה מפלחת את בשרן ואז הן היו
מונחות מולי מבותרות כמו שצריך.  פעם.  אבל אז אמרו לי, תתקדם.
אתה לא יכול להיות נשק קר כל החיים, כי ככה אתה חייב להתקרב
לקורבן, מגע גופני וכאלה.  מתישהו תצטרך להיות כלי זין אמיתי -
נשק חם!  אז התקדמתי.  והנה אני שוב בוהה בעוד קורבן ואני
מרגיש... מרגיש כאילו עוד חלק ממני אבד.  ההבדל בין להיות נשק
קר ונשק חם, הוא שכשאתה נשק חם, אפילו חצי-אוטומט, חלק קטן ממך
נשאר בקורבן, והולך יחד אתה למקום אחר בסופו של דבר כשהפצע
מחלים.  היה יותר טוב אילו נשארתי נשק קר, למרות המגע הקרוב
והכל.
שמעתי, שיום אחד, ימציאו נשק שפולט קרניים ואז אני אוכל לנשק
במבט שלי והן יפלו. ואז אני אוכל ממרחק להוריד אותן, ואני אוכל
להיות המלך של כל הנשקים, תותח אמיתי. קאליבר.  והן ידממו
רגשות ומילים אבל לא על השטיח שלי אלא על משהו יותר רחוק,
ופחות חשוב מבחינה סנטימנטלית.  ואז, אני לא אצטרך לדאוג
להשחיז את עצמי, או למצוא לעצמי כדורים בין נשיקה לנשיקה.
והכל יהיה טוב, לפחות עד שתיגמר לי הסוללה.
אבל עד אז, אני נשק חצי-אוטומט.  טוען, דורך, יורה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אני הייתי
חמור, אז הייתי
מחרבן איפה שבא
לי.




שמואל
איציקוביץ' ברגע
של הבנת
האבולוציה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/10/01 18:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אילנה ניג'ניק

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה