בן גרא / ולו לכאורה |
את דמותך המתבצבצת
מבעד להמיית ציפורים
ראיתיך דרכי האיזדרכת
יורד העץ לשורשו של עניין
ושואל, לאן את הולכת
אני יורד כל בוקר לגן
ואת תמיד מתפספסת
בערבים, פרחי הגן יגעים
ובשמם נבזק על גווך
לאן כל אלה, הצעדים
ומדוע תהיי לבדך
אשב לי בגן, כל יום כל היום
אך איני בטלן, ולו לכאורה
שאינני עוסק בדברים בטלים
הנני כותב עוד שורה
שורות לשורות, חריזות אלחשש
ואת אינך מופיעה
לא נתעמת, לא תוכלי לכחש
כי אהבתיך, ולו לכאורה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|