את  - חלק ג'
שירהורים
הרהורים שהיו מתים להיות שירים

איש חכם אמר

את לנצח תהיי
זה מה שהבטחת
ואני
שיקרתי לעצמי
האמנתי
לפחות בשעתיים שהיית
שזה בעצם היה
הנצח שהקצבת
נצח זה הזמן
שאנחנו מוכנים להקציב
לביחד שלנו
זה מה שאיש חכם אמר
זה לא אני

צבעים

אותיות בשחור הצטבעו
על דפים
בשעה שחשבתי אותך
בצבעים
עינייך אפור מפתה
שפתייך אדום דובדבן
לטעום
שערך השחור
גולש כמו כבשים
צחורות על גבעה
ירוקה
כשנגמר לי הדיו או הדף
או שניהם
לא זוכר בברור
בררה לא נותרה
שילבנו צבעים
והיו ביחד
המון זיקוקים

לרצות

לרצות אמרת
זה מה שצריך
אחר כך הכל
קורה
רציתי
עד כלות רציתי
וכנראה שאת
רצית
משהו אחר
אם רוצים אמרת
זה קורה
ובמקרה שלך
צדקת

מים שקטים

מים שקטים חודרים
גם הר
לא יכול לעצור
מים שקטים לפעמים
מתפזרים
מגיעים לים הגדול
ושם כבר לא
מבחינים באותם
מים שניסו לחדור
להיות ייחודיים
ההר מחייך מנגד
הרבה יותר קשה
לעבוד
בתור הר
אבל הסיפוק הרבה
הר לא מנסה לחדור
הוא פשוט שם
מחייך לעצמו
כשהוא רואה
כל פעם מחדש
מים שמנסים לחדור
רק מים בודדים
חודרים והופכים
לצונמי
שבסופו הורס גם
הרים

דם ולא נשלם

גבעות הרים וגבעות
הטבע יצר
צבעים הרבה
גם כן
כתום הוא אחד מיני רבים
אך כשהוא מנסה
לצבוע את כל השאר
בגוון שלו
הוא הופך כהה
אדום