[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








את  - חלק ג'
שירהורים
הרהורים שהיו מתים להיות שירים




איש חכם אמר

את לנצח תהיי
זה מה שהבטחת
ואני
שיקרתי לעצמי
האמנתי
לפחות בשעתיים שהיית
שזה בעצם היה
הנצח שהקצבת
נצח זה הזמן
שאנחנו מוכנים להקציב
לביחד שלנו
זה מה שאיש חכם אמר
זה לא אני

צבעים

אותיות בשחור הצטבעו
על דפים
בשעה שחשבתי אותך
בצבעים
עינייך אפור מפתה
שפתייך אדום דובדבן
לטעום
שערך השחור
גולש כמו כבשים
צחורות על גבעה
ירוקה
כשנגמר לי הדיו או הדף
או שניהם
לא זוכר בברור
בררה לא נותרה
שילבנו צבעים
והיו ביחד
המון זיקוקים

לרצות

לרצות אמרת
זה מה שצריך
אחר כך הכל
קורה
רציתי
עד כלות רציתי
וכנראה שאת
רצית
משהו אחר
אם רוצים אמרת
זה קורה
ובמקרה שלך
צדקת

מים שקטים

מים שקטים חודרים
גם הר
לא יכול לעצור
מים שקטים לפעמים
מתפזרים
מגיעים לים הגדול
ושם כבר לא
מבחינים באותם
מים שניסו לחדור
להיות ייחודיים
ההר מחייך מנגד
הרבה יותר קשה
לעבוד
בתור הר
אבל הסיפוק הרבה
הר לא מנסה לחדור
הוא פשוט שם
מחייך לעצמו
כשהוא רואה
כל פעם מחדש
מים שמנסים לחדור
רק מים בודדים
חודרים והופכים
לצונמי
שבסופו הורס גם
הרים

דם ולא נשלם

גבעות הרים וגבעות
הטבע יצר
צבעים הרבה
גם כן
כתום הוא אחד מיני רבים
אך כשהוא מנסה
לצבוע את כל השאר
בגוון שלו
הוא הופך כהה
אדום







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רבים שואלים
אותי,
ואני מעדיף שלא
לענות.



אפרוח ורוד,
עד הודעה חדשה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/06 11:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים פינקסון

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה