אתמול היה נהדר, הרגש כבר מיותר
לא באמת מחכה לטלפון ממך
הרי אותך אני כבר מכירה
אחרי תקופה די ארוכה
הגעתי למסקנה ש...

"סוף טוב הכל טוב"?
את הסוף אתם כבר יודעים, הרגע קראתם אותו
אז אני מניחה שעל השאלה הזו תוכלו לענות לבד
אתם לא צריכים אותי בשביל זה
אבל אני, הדף והעט נמצאים כאן כדי להסביר
על מה לעזאזל אני מדברת?
אז אני אריץ קצת אחורה
התסריט מתחיל לפני כחצי שנה (קצת יותר):

"אובססיה" ושמה...
"אובססיה" -  כך חברותיי קוראות לזה, אך אני הייתי מגדירה את
זה אחרת לו רק ידעתי איך...

הכל התחיל בערב יום שישי כשיצאתי עם חברים
לעשות את אחד הדברים שעליי הכי אהובים (לרקוד)
ושם אתה היית, בין כולם, כמו כולם
עינינו לא נפגשו במבט אחד, לא היית משהו מיוחד
לא היו פרפרים וחום, זו בטח לא היתה אהבה ממבט ראשון
רקדנו, צחקנו, עשינו שטויות
העברנו ערב נחמד בלי שום בעיות
הבעיות החלו כשלאחר זמן מה - יצאנו!
אני אדלג על החלקים הלא כ"כ מעניינים
אתם יודעים, מחליפים טלפונים, מקשקשים...
והנה אנחנו באמצע מקום הומה אנשים
ביחד עם כל החברים. מוזיקה, שתייה, כמובן ריקודים
ופתאום מוצאים עצמנו - מתנשקים.
אני אהיה קצת דרמטית וארשה לעצמי לומר
שבשבילי זה היה כאילו הזמן נעצר
כן, כן, כמו בסרטים הכל הסתובב מהר מסביבנו ואנחנו בשלנו
אותי שום דבר אחר לא עניין חוץ ממך ומשפתיך הטעימות
שכרגע לשפתיי הן נושקות
ומאז כל פעם שהיינו ביחד, הזמן היה חסר משמעות
לא משנה באיזו שעה, להיות איתך זו הייתה התרגשות

כך היו פני הדברים אך בסופו של דבר אנו שונים
כמו שאומר המשפט הנדוש שלכל דבר טוב יש סוף
וכל סוף הוא התחלה חדשה ואכן הלכתי לפיו, התחלתי חדש
אך זה לא היה הסוף שלך
כי ליבי החסיר פעימה בכל פעם שעיניי פגשו בדמותך
אם רק היית יודע...
כמה חיכיתי לשמוע ממך
כמה תירוצים המצאתי לראותך
כמה מקום תפסת בליבי
ואין לי מושג למה, זה לא היה בשליטתי

שני אנשים משמעותיים בחיי (עד כה)
האחד - אהבה
השני - זה אתה
וזו לא אהבה, אלא משהו חזק ללא הגדרה
ושוב חזרתי לאותו הגלגל
כל סוף הוא התחלה חדשה
הסוף איתך זה שוב ההתחלה שלך

אתמול היה נהדר, אך הרגש כאן כבר מיותר
משמעותי, היית בעיניי
אך הגעתי למסקנה ש...
אתה לא הגבר של חיי!!!