|
לומד לחיות עם הכאב
נזהר, לא מוותר לו
לא מנסה להזכר
מוחק תקופה שלא תשוב עוד
איך עזבתי בלי מילים
כשחיכית בתחנה
המבט האחרון
בכי נפרץ דרך דמעה
שוב עוד דרך לה נגמרה
מתמוטט על האדמה
לבד כמו פרח שנבל
נקטף ואז נזרק
זה המשחק, נמחק
כמו משותק בלי כוח להשיג אותך
תן נובח בין הגבעות
ליל ירח שתי צלליות
זורמות, הולכות ומתמזגות
בחושך מתאחדות
זה החלום נשאר
שוב מתעורר בציפיה לראות אותך
יורד בבוקר אל הים
ענן נשאב לתוך האופק
כמו זכרון שמתפוגג
קולך נידם לי מהאוזן
הגלים שוטפים הכל
מתכסה בתוך נחשול
נעלם מקו החוף
אושר נסחף שפע של אור
שוב...
לחן, מילים, עיבוד וביצוע: אופיר גואטה
קולות: נעמה נחום |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.