|
לומד לחיות עם הכאב
נזהר, לא מוותר לו
לא מנסה להזכר
מוחק תקופה שלא תשוב עוד
איך עזבתי בלי מילים
כשחיכית בתחנה
המבט האחרון
בכי נפרץ דרך דמעה
שוב עוד דרך לה נגמרה
מתמוטט על האדמה
לבד כמו פרח שנבל
נקטף ואז נזרק
זה המשחק, נמחק
כמו משותק בלי כוח להשיג אותך
תן נובח בין הגבעות
ליל ירח שתי צלליות
זורמות, הולכות ומתמזגות
בחושך מתאחדות
זה החלום נשאר
שוב מתעורר בציפיה לראות אותך
יורד בבוקר אל הים
ענן נשאב לתוך האופק
כמו זכרון שמתפוגג
קולך נידם לי מהאוזן
הגלים שוטפים הכל
מתכסה בתוך נחשול
נעלם מקו החוף
אושר נסחף שפע של אור
שוב...
לחן, מילים, עיבוד וביצוע: אופיר גואטה
קולות: נעמה נחום |
|
|
אם למשל, את
נכנסת לשירותים,
ואז נכנסת מישהי
אחרייך ומשתינה,
ואז, באופן
היפותטי את
מפליצה, אבל
באופן היפותטי
כן, כי הרי בנות
לא מפליצות, ואז
נגיד היא שומעת
את זה ומפליצה
גם;
האם זה אומר
שחלקנו רגע
אינטימי? האם זה
יהיה במקום
להגיד לה
לבריאות??
ואל תענו לי
אפילו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.