|
דומיה מרחפת מעל
כעורב מבשר רע,
חודרת נקיקים חבויים
וחדרי לב.
שטה כבועת זכרון
בנחלי דם איתנים
מרווים שורשי עצים
אדמה ופרחים.
אין יותר רועמת
מדקת דומיה
לזכרם. |
|
|
אם באמת מנסים,
עם כל הלב,
משקיעים הכל,
מוציאים את כל
המאמץ, משתדלים
באמת להוציא את
כל המקסימום,
ולא מוותרים...
אז מתעייפים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.