|
שולי תבניות
פרושות אלי חוף מבטחים
מתחממות בתכלת השנים
בבוצת המערכת הקרה
כעדר הקם אל מרבצו
רצף החידלון המושלם.
שבילי לילה ארגמניים
בצעו כוכבי שמים
ברהב המילים הנכונות
לגעת, לדעת
את משך הבשר הרפה
על אין ספור שתיקותיו.
קרינה קוסמית ענוגה
מערפלת את חושי
בעין הסערה
מנתבת דרכים ניסתרות
שנשכחו בחיי. |
|
|
אם זאת הבמה
החדשה, איפה
לעזאזל שמו את
הישנה?
אב הבית חוזר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.