לגופו של עניין
הייתי רוצה שיחדרו רק
אורחים

לא קרואים.
יישבו נא על הבר, יזמינו לעצמם
מתאבן
המשקאות- על חשבון הבית

רעננים. תמיד מחויכים
האורחים
יידעו ברגישותם כי רבה
לקרוע קריאה,
לנתק בעדינות את הקורפוס קאלוסום
שבין מחסניו הגדושים של הזיכרון
לבין המדף הריק
בקדמת התודעה

אז, ורק אז
יחלו בלטיפת העור הפעור
הנזקק
יחפרו באבי עוביה של
קורה

בשלוש לפנות בוקר, לערך
ישובו נא הנכבדים אל
גבולותיהם
יותירו את מבצרי עם
אי זמינותו שלו
הוא

שיהפוך את הכיסאות
אחריהם
יקרצף בסמרטוט לח
סימני עקבות
ובמאפרות הזכוכית השקופות
יגדיש שכחה