התעוררות לידך היא אחת ההנאות הקטנות שלי בקשר שלנו.
מפתיע שדווקא בבוקר, אחרי מעט שעות מנוחה, כשיש עוד טעם של
לילה בפה וקורי שינה על העיניים - דווקא ברגעים האלה אני מבינה
כמה כיף וטוב לי איתך. בייחוד ברגעים השקטים האלה, כששנינו
שוכבים ומסתכלים זה על זו, לוחשים מילים קצרות (כאלו שקל להגיד
אפילו אם עייפים) - ברגעים האלה העוצמה של הרגש שלי כלפיך מכה
בי חזק בלב, וגורמת לי לחייך את החיוך הזה שאתה לא מבין את
פשרו על הבוקר.
כשאני קמה לידך ונזכרת איך קמתי אתמול, לפני שהיית פה איתי,
אני מבינה כמה מזל יש לי. כמה יקר הגוף הזה, שמחזיק בתוכו את
הנפש הזאת, שאני מחבקת בשתי הידיים הקטנות שלי.
והכי אני מבינה, כמה הכל היה יכול להיות אחרת, וכמה טוב לי
שהכל התגלגל להיות כמו שהוא.