|
כולם יושבים סביב
ככה זה כל אביב
הם שמחים, עליזים
אף פעם לא דואגים
רק היא יושבת בצד
מחכה שיושיטו לה יד
זה נראה לה כל כך קל
אבל להצטרף היא לא תוכל
הדשא ירוק
הדשא מתוק
בדשא נשמע קול הצחוק
אבל הדשא קצת רחוק
המעגל סגור כבול
היא מדרדרת במורד תלול
מנסה למצוא את הדרך
שתכניס אותה בדיוק ולא בערך
רוצה שמישהו ישים לב
הם לא יודעים כמה זה כואב
את כל הרצון ממנה שואב
כי לא יהיה לה מישהו אוהב
הדשא ירוק
הדשא מתוק
בדשא נשמע קול הצחוק
אבל הדשא קצת רחוק
הם עוד בדשא יושבים
עוד מדברים וצוחקים
פתאום קולטים ומשתתקים
כי הדשא ברגע האדים |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.