1. פנים. כיתה - יום
באולם לימודים בבה"ד 1 יושבות מספר חוליות צוערים,
מילואימניקים, לומדות ציר ניווט שיבצעו בלילה. המצלמה מתקרבת
לחוליה של שלום גילוץ.
שלום גילוץ - מנהל מרכז להכשרה מקצועית בחייו האזרחיים. שמנמן,
גבוה, נהנתן, טיפוס האבא. תמיד טוב לו, לא שם על אף אחד.
שלום פלס - פסיכולוג בחייו האזרחיים, טיפוס של עובד סוציאלי.
רוצה שלא יהיו בעיות, תמיד רוצה להתפשר. קוטר סמוי: מתלונן, אך
לא מודה בזה.
שלום ברוכי - סוכן ביטוח עצמאי. גבוה, רזה, טיפוס לחוץ,
"יורם", רוצה שכל דבר יהיה מושלם.
חיים כץ - פקיד במשרד התמ"ס. מבנה גוף בינוני, צוללן (צף עם
הזרם, במצב שנורקל) לא ישנה מצב אם לא יהיה מוכרח. אינו מקטר.
מדריך:
גילוץ, כשאתה יוצא מהוואדי, מה אתה רואה?
שלום גילוץ:
אאאאא...
מדריך:
איך תזדהה בשטח?
גילוץ:
אני רואה גבעהאאאאאאא...
מדריך:
שלום ברוכי, מה אתה רואה?
שלום ברוכי:
נ"ג 480 באזימוט 350, ונ"ג 410 באזימוט 242.
מדריך:
יפה, הצלת אתכם. בגדול, אתם לא מוכנים, אך אתם עוד בתחילת
הדרך. אני בטוח, שאם כל אחד מכם ילך לבד, שניים ילכו לאיבוד.
ביחד יש לכם סיכוי. השטח קל להתמצאות והלילה בהיר. תשתמשו
במכשיר הקשר לדווח לפי הפקודות. תקפידו על הכללים ועל הוראות
הבטיחות. אז בהצלחה, ולהתראות מחר בבוקר.
המדריך עובר לחוליה של משה, שברקע. המצלמה מלווה אותו. רואים
את החוליה של גילוץ אוספת את הציוד לניווט ויוצאת.
מצלמה חוזרת אליהם. גילוץ קושר את המצפן לחגור שלו, קושר את
המפה החתומה לחגור ומכניס אותה לכיס הפנימי של המעיל.
גילוץ:
אמרתי לכם שלא חייבים להתאמץ. כל אחד מכיר את הקטעים שלו. בואו
נשחק אותה. פלס, הקטע הראשון שלך?!

2. חוץ. קרחת יער - לילה
החוליה בפיקודו של גילוץ, 4 חיילים - צוערים במסע ניווטים
לילי, ביער להב. לילה בהיר. שלום פלס מוביל, השאר נשרכים
אחריו. הוא מסיים לספור "צעדים כפולים". שלושת חבריו מדביקים
אותו
שלום פלס:
157, 158, 159, 160. זהו חברה, הגענו לנ"צ (נקודת ציון)
הראשון. נתחיל לחפש את הקוד.

גילוץ שם עין על סלע יפה, כעין שולחן. מייד ניגש אליו, ברוורס,
פורק עליו את התרמיל ופורס עליו את התקרובת שהביא, כמו
בפיקניק. חבריו מחפשים את הנ"צ. הם מסתובבים בשטח, ולא מוצאים
את הסימון.
גילוץ:
חברה, מה אתם רוצים לאכול עכשיו?
ברוכי:
בחייך! עוד לא התחלנו את ה"יומית". כבה את הפנס ואל תצעק! עוד
תדפוק לנו את התרגיל.
גילוץ:
צא מהלחץ. היום אני המפקד. אני אתן דו"ח לקודקוד. אוקיי? יש
לכם 5 דקות למצוא את הקוד, אחר כך הפסקת אוכל.
ברוכי וחבריו עושים חישובי אזימוטים, להזדהות בשטח.
ברוכי:
חברה, אנחנו בדיוק בנ"צ. כל אחד בודק גיזרה, עד 30 מטר מכאן.
לא להרעיש.
מתחיל ללכת. כשמתרחק, מתחיל לדבר לעצמו.
קיבינימט, איזה צוות תפסתי.

3. חוץ. קרחת יער - 5 דקות לאחר מכן
גילוץ עסוק באוכל. האחרים מתכנסים אליו, בלי תוצאות.
חיים כץ:
שום כלום.
פלס:
אין זכר לסימון.
ברוכי:
גם אני לא מצאתי.
גילוץ:
תתכבדו. תכניסו קצת אנרגיה לגוף, והמוח שלכם יתעורר.
מתיישבים ואוכלים, חוץ מברוכי, שאוכל בעמידה, מסתובב ובולש
מסביב.
ברוכי:
שלום, תתקשר לקודקוד 2. תגיד לו שאנחנו בנ"צ, אך לא מוצאים את
הקוד. תיתן לו תאור של המקום, ואם זה יספק אותו, נוכל להמשיך.

גילוץ:
תירגע, נשתמש במפה...
ברוכי:
נכנס לדבריו, בכעס.
לא פותחים מפה חתומה. מצבנו לא גרוע עד כדי כך!
גילוץ:
מי דיבר על מפה חתומה? יש לי מפה נוספת.
כץ:
השתגעת? אפילו אם תהיו שלושה נגדי, לא אתן לכם. כדאי שלא תזכיר
את זה, זו סיבה טובה להדחה מיידית.
גילוץ:
תלשין?
ברוכי:
לא יהיה צורך, עוף השמיים מוליך את הקול.
כץ
שלושה שלומים ביחד ואין שלום!
ברוכי:
בסדר, בסדר. תארזו את האוכל והשאריות, ואני אתקשר.
מדבר במכשיר הקשר
קודקוד 2 מ- דל"ת, עבור.
פלס וכץ קמים לעבוד.
שלום פלס:
חולמני, מדבר אל כץ.
מה אני עושה כאן? בשביל מה הייתי צריך את כאב הראש הזה? הקשל"ח
שלי עבד עלי; החמיא לאגו שלי, שאהיה קצין, שאני שליש בנשמה,
שאהיה ראש גדול. בלה בלה בלה.
כץ:
אני לא בטוח שאתה פסיכולוג מקצועי, אם ככה עובדים עליך.
פלס:
הסנדלר הולך יחף! אני בטוח שהוא רצה לדפוק אותי. הוא יתקדם
בקבע ואני, מילואימניק, גם אעשה את העבודה וגם אהיה אחראי
עליה. הוא קינא בי, הייתי מלך שם. מה איתך? לא נראה לי שאתה
נהנה כאן.
כץ:
מי מדבר על הנאה?! באתי לכאן כדי להיות קצין. זה יציל אותי
מהתפקיד שלי במילואים וגם עשוי לעזור לי בעבודה.
4. חוץ. קרחת יער - לילה, באותו זמן
ברוכי:
(למכשיר הקשר) היישר סוף. (צועק לחבריו) חברה, יש אישור לנ"צ.
אפשר לזוז. אני מוביל.
בודקים שלמות הציוד והניקיון. גילוץ נעמד כשגבו לתרמיל שלו,
שעל הסלע, מכניס זרועותיו לרצועות ומתרומם. מתחיל ללכת, אחרי
חבריו.
5. חוץ. בין העצים - שניות לאחר מכן
מול החוליה של השלומים מגיעים משה ורמי, חוליה של שניים.
משה - נהג בדן, גוץ, חייכן, מסודר, ערני, נמרץ.
רמי - ד"ר לכימיה. גבוה, שלומפר.

משה:
שלום לשלום ושלום ושלום, ולחיים! היה נ"צ קל?
ברוכי:
איפה! התחלנו בנאחס. לא מצאנו את הקוד.
רמי:
אז למה אתם עוזבים?
גילוץ :
זה בסדר, תיארנו את המקום בקשר, וקיבלנו אישור להמשיך. מה
אתכם?
משה:
זה הנ"צ השלישי.
גילוץ:
אין לכם מה למהר, יחכו לנו.
רמי:
אתה לא מעודכן, יש לי הפתעה בשבילך: GH! "גומרים הולכים". מי
שמסיים עובר תחקיר ויוצא הביתה. האחרונים חוזרים עם הציוד של
כולם לבה"ד. (בנגינה) ל ה ת ר א ו - א ו ת.
כולם:
להתראות.
6. חוץ. קרחת יער - שניות לאחר מכן
משה ורמי נגשים ישר לסלע, ששימש שולחן לברוכי.
משה:
מה הם קשקשו שאין קוד? רואים קיי 2 (K2) ברור.
(צועק) שלום, תחזרו לסלע, יש קוד ברור! רמי, לא סתם הם ארבעה!
שמת לב בתחקיר?
משה רושם בדף שבידו, בטבלה, את הקוד והשעה.
רמי:
התרכזתי בנו. אלה מקרה מיוחד; בדרך כלל מספיקים שניים וסוס.
משה:
הפסקה או ממשיכים?
רמי:
(מסתכל בשעון) עכשיו רק נשתה. ננוח אחרי שנסיים את הנ"צ
החמישי.
7. חוץ. קרחת יער - לילה, מייד אחר כך
מגיעה (חוזרת) החוליה של גילוץ.
גילוץ:
לא מאמין!
רמי:
תסתכל ישר לפנים. לא צריך פנס.
כולם מתקרבים לסלע, פורצים בצחוק.
גילוץ:
זו תהיה הבדיחה של הפלוגה. מייד כשהגענו פרקתי את התרמיל על
הסלע, לפני שבכלל חשבתי על הנ"צ.
משה:
ועשיתם חפלה?!
פלס:
שלום, זו פדיחה! אל תספר את הבדיחה עד מסיבת הסיום, אחרי שתהיה
קצין. מישהו יכול לא לצחוק מהבדיחה הזו.
גילוץ:
יהיה בסדר. אנחנו צוות לעניין. ביחד נסיים את המשימה. ביי
ביי.
משה:
בהצלחה. להתראות.
גילוץ:
פעם שלישית גלידה!