|
מתפתל
בין סדקי האדמה
הלוחשת לי
לחדול משעת הצייד
הרי בעוזבי את מישוריה
אני נעזב לנפשי
זוחל על גחוני
שואף אחר בוהק הדם
וריח הבשר הטרי.
חום הגוף
הוא רק עוד הבזק
של אשליה מוסרית
הרועצת בלב המאכלת
תבניות, תבניות
סדורות למופת.
נר התמיד
הנושף בעורפי
עולה עם השחר
וזולג אל הים הגדול
נאחז במקסם השקיעה
היש בכוחי לחבור
להתערטל מרצף המשא
מעול השנים. |
|
|
עליתי לרגל, אבל
היא לא היתה כל
כך גבוהה.
האישה הקטנה לא
מבינה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.