ארבל הכרמלי / ים נפש האדם |
גשמים נאספים אל הנחלים
והנחלים נאספים אל הימים;
כך אנוכי קולט לתוכי רשמים
השוכנים בקרבי - צלולים ובהירים.
כים שמימיו לפתע סוערים -
כך פורצת סופה מתהומי, לעתים,
וקרב גדול פורץ
בין חפצי לבין ה"יש".
כים שבו מפליגות ספינות -
בתוכי משוטטים חשקים ותשוקות,
כים שבו טובעות הספינות -
כך בתוכי, לעתים, נטרפות המחשבות.
יש ורותחים הרגשות והחושים שבגוף,
עת בתוכי , כים, שולט הטירוף.
לא כמו הים שתמיד ישוב לגבולותיו-
ייתכן שעולמו של אדם - מן הטירוף יחרב.
09/05/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|