|
הייתי רוצה להגיד לך שיהיה טוב
ושאתה יכול שוב לשים את הראש בחיקי
ולבכות על האיש הגדול שהרביץ
ולקח לך את החיוך אל מעבר לים.
היית יכול שוב להחזיק לי את היד,
ולמחות איתה את הדמעות
והייתי אומרת לך שהייתי מתאבדת בשבילך,
אבל אתה זה רק תירוץ שאספתי בדרך.
והיית בוכה והייתי צוחקת,
והכל היה משתנה.
וזה לא היה נגמר ככה.
ואולי הייתי יכולה להסתכל לך בעיניים, בלי להוריד מבט.
ואולי היית מסתכל לי בעיניים,
יותר מפעם אחת.
והיית אומר שלום. ומת. |
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.