שנים ניסיתי לחייך.
פי התעגל כנדרש,
לפעמים כמעט הרגשתי
למעשה מעט הרגשתי
תחושה טובה בפנים
משהו קרוב לשמחה
אך זה היה רחוק
מהדבר האמיתי.
שנים שצחקתי, צחוק יפהפה
אך ההומור תמיד שחור.
שנים ניסיתי להתאהב
להרגיש משהו בתוכי מלבב או כואב
דבר נשגב או נכזב,
זה מאבק אבוד.
שנים ניסיתי דברים רבים
לראות יופי בפרחים או בפרפרים
להרגיש תשוקה אמיתית
לקיום מצוות פרו ורבו
להאמין בעצמי בכל לבבי
שנים ניסיתי לגעת
אך אני כמו רוח רפאים
אולי מפני
שרוב נשמתי
נקברה בבלזץ ואושוויץ
ארבעים שנה לפני שנולדתי.
שנים ניסיתי לבכות באמת
להבין, או לא לקלוט לגמרי
אך מעיניי זלגו רק
דמעות רגילות
כאילו הייתי בן אדם
והחיים על פני כדור הארץ
הוסיפו להתקיים.