|
בכל פעם שאני חולף על פני חנות ספרים
ולא נכנס
ממשיך ללכת לדרכי
אני חש כי לבי נותר מאחור
אז אני נאלץ
לשוב לאסוף אותו מבין המדפים.
אני מקווה שיום אחד
אאזור אומץ והמשיך ללכת
אנטוש את ליבי לגווע
בין השירה לרבי המכר.
אבל קשה למצוא אומץ
בלי לב. |
|
|
בסדר,
אני אשלם על
הקפה ועל הסרט
אבל אבל בסוף
הערב את חייבת
להזדיין איתי -
כי אם את
מתנהגת כמו
זונה
אז עד הסוף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.