[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אין לי לב לעשות לו את זה
אין לי בכלל לב
יש לי עלה אדום
והייתי רוצה תלתן שחור במקום
הגיע הזמן שכולם יעברו לדום
אני יודע שזה לא חלום
ואני לא יודע כיצד הגעתי עד הלום
המוצא היחיד הוא להכות בראשי עם לום
ולהתפלל שיבוא במהרה שלום
מחשבה על אדם יקר שאיננו עוד
הביאה אותי לרחוש לעולם קצת פחות כבוד
אין לי אחות ואין לי חתולה
ומילה שלי זה לא מילה
אני צף בקושי במיים רדודים
אדיש למראה יצורים חשודים
צופה בסרטי אקשן רבויי אלימות
איפה שיודעים הכי טוב איך למות
רואה באי רצון את החדשות
חוזה בקהות חושים בתמונות קשות
ונראה לי שרק מעטים
יודעים להבדיל בין החדשות לסרטים
מטפס לי בדמיוני על עצים
מחשב במוחי את קץ כל הקיצים
תוהה על משמעות החיים
סקרן לדעת איפה יש עוד אנשים שפויים
מסתכל בכאב על שמיים כחולים
מתבונן בשלווה בעם אלים
וכמו כולם את המסים מעלים
ויודע שלא על כולם חלים אותם כללים
מודע לכך שהמיים במדינה עומדים להגמר כמעט
אבל למרות זאת מפנק את עצמי באחלה אמבט
רואה שיותר ויותר אנשים ממירים את הדת
ופוחד שבקרוב זה אני ובקרוב זו את
אפילו לא טורח לקרוא עיתון
ביום שבו מתחלף השלטון
אין סוף לשאלות המיותרות
והצרות תמיד באות בצרורות
פתאום כולם טובעים במותרות
משחק עם עצמי משחקים של סגנון
מעוניין להרוויח מיליון באיזה חידון
אין עליי לא כסף ולא אהבה
אין גם לא שמץ של תקווה
יש עליי תעודת זהות בלויה ורשיון נהיגה אפור
יש לי בכיס החולצה חור שחור
שמושך אליו הכל, אפילו אור
מסתובב בחנייה הלוך חזור
סוף כל טירוף
במעשה שקוף
סוף כל בחילה
בתפילה אומללה
הכל שטויות
והכל בהחלט יכול להיות
עם מיחושים בחזה
רצון עז לככב במחזה
עם תחושה שהמאפיה הוציאה עליי חוזה
עם חור בנשמה גדול כזה
ועם לב שהולך ומתבזה
אני קופץ לביקור בנהריה
ומרגיש כאילו הגעתי לחיריה
המצב בדירה כלל לא סביר
כי אין לי בכלל כיווני אוויר
המקרר כבר מזמן לא עובד וגם המזגן הפסיק לפעול
ואילו הקקטוס הקטן מסרב לגדול
ויש לי תחושה שיותר אני לא יכול
ושכבר אי אפשר יותר לסבול
אז אני קופץ ומשתולל
משתעל וממלמל
מתפרע עד הסוף
ויורד לי אל החוף
ושם אני עובר על השבילים
ונכנס אל הגלים
שוחה סגנון חזה
משחק אותה כזה
כמעט טובע
כמעט שוקע
כמעט מעצבים פוקע
כל כך כל כך מתגעגע
ומשתדל מאד לא להשתגע







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!


מתוך הסרט
"סלוגמה" בבימוי
רמבו 2


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/11/01 0:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מושיקו ליפקובסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה