אלכס צור / טיפה יותר |
מרץ 2005
היא לוחשת בשקט שרע לה
ואף אחד לא שומע
היא מנסה לשכנע את עצמה שטוב לה
ואף אחד לא יודע
אז היא נהיית פתאום לבד
ואם היא רק הייתה יודעת
לעשות את זה נכון
היו עוזרים לה
ואם היא רק הייתה נראית
טיפה יותר נכון
(ודאי) היו עוזרים לה
לצאת מזה
היא אומרת בשקט שרע
ושחייבים להקשיב
למה שקרה לה
למה שנראה לה
כמו סוף העולם
היא אומרת שלא כאן
והיא רוצה לנסוע
אבל אין לה עם מי
מדמיינת מטוס באוויר
היא בוכה:
תרצו אותי כמו שאני
ולבנים זה לא איכפת
וגם לאימא
זה לא מזיז
את המבט
אז היא נהיית פתאום לבד
ואם היא רק הייתה יודעת
לעשות את זה נכון
היו עוזרים לה
ואם היא רק הייתה נראית
טיפה יותר נכון
היו (ודאי) עוזרים לה
לצאת מזה...
לצאת מזה... x3
אני לוחשת בשקט שרע לי
ואף אחד לא שומע
אני מנסה לשכנע את עצמי שטוב לי
ואף אחד לא יודע
ונהייה לי פתאום לבד
ואילו רק ידעתי איך
עושים את זה נכון
היו עוזרים לי
ואילו רק נראיתי
טיפה יותר נכון
ודאי היו עוזרים לי
לצאת מזה...
אני צועקת בשקט שרע לי
ואף אחד לא שומע
אני מנסה לשכנע את עצמי שטוב לי
ואף אחד לא יודע.
לא יודע... x4
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|