בָּרְחוֹב שֶׁלִי
רַבָּה הָעֲזוּבָה
הָעֲשָבִים בּוֹקְעִים
קְמָצִים קְמָצִים
בֵּין חֲרִיצֵי הַמִּדְרָכָה
לַדַּיָּרִים שֶׁהִזְדַּקְּנוּ
אֵין כֶּסֶף לְגַנָּן
וְהַשִּיחִים שָׁרִים פְּרָאוּת
וּכְבָר אִיָּר.
וְהַגָּדֵר וְהַמְּשוּכָה
פּוֹרְחוֹת כָּאן בְּלִי חֶשְׁבּוֹן
הַרְדּוּף, יַסְמִין,
בּוּגֶנְוִילֵאָה
בָּרְחוֹב הַצֶּאֱלוֹן
וּבַפִּנָּה הָאִזְדָּרֶכֶת
וְעוֹד שֵׁמוֹת שֶׁלֹּא אֵדַע
תָּמָר וְדֶקֶל מִזְדַּקְּרִים
גַּם שֶׁמֶשׁ נְעִימָה .
וּבַעַלֵי חַיִּים רַבִּים
כֻּלָּם בָּשָר וְדָם
לֹא מְצֻיָּרִים, לֹא מְצֻלָּמִים,
יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים בַּגַּן.
הָלַכְנוּ לְאִבּוּד בַּזְּמַן.
אֵי שָׁם בַּיְּקוּם, בְּחוֹר לָבָן.
שָׁכְחָה אוֹתָנוּ הַקִּדְמָה.
פְּלִיאָה הִיא בְּעֵינָיי.
מַה טוֹב.. |