|
הכוכבים מכסים את הבתים
רחובות שקטים
אנשים מתחבאים מהלילה
או סתם מתחבאים
ואני ברחוב
משלבת יד ביד
אני לבד
חוזרת לביתי
מסתכלת עליכם
עומדת בוהה בבועה
שיצרתם לעצמכם
והחום הנפלט ממנה
מחמם את ליבי
רוצה להיכנס
להיות איתכם לעד
אבל עכשיו
אני לבד
בתוך החדר הזה
בקופסת הזכרונות
חושבת איך שיקרתי לכם
במראה השתקפות הבובה
שמרצה אותכם
לבובה הזאת עט ביד
והעט כותבת
ואני לבד
כותבת לך
על כמה קשה היה
לעזוב אותך
על הלילות
שמתמלאים בדמותך
ובלילה מתחת לשמיכה
אני לבד
ואתה איתה
במעמקי הזכרונות
בשבילי החרטות
אני לבד
בבור השתיקה
המוצף בדמעות
אני לבד
אני לבד
אני לבד |
|
|
חשבתי על זה
והגעתי להרבה
מסקנות שונות.
א. עצים תמיד
צומחים.
ב. נירוונה הם
להקה טובה.
ג. אין שומדבר
מעניין
בטלויזיה.
ד. במה חדשה זה
כמו אופיום
להמונים.
ה. יש פה אנשים
עם שם יותר מוזר
משלי.
ו. אתם אפפעם לא
תפרסמו שום
סלוגן שאני
מציעה!
אתם שונאים
אותי!
אני שונאת
אותכם!
כולם שונאים את
כולם!
תגובת מערכת: אז
זהו, שלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.