אני חושב מנסיון ומרגיש מנסיון אבל מדמיין ממה שאיני יודע -
קרא לזה חשיכה
מוסתרת בעלים, ומה שאני מדמיין מתגשם למרות שברור שלוקח לזה
חתיכת זמן.
כוח השמש ביום ינוארי זה נופל מגבוה מעל העיר כמו תהילה. אנא,
נשבח את דנטה, שבאורו דמיין מחשיכתו את האישה ביאטריס, ולטרנר
שראה תהילה נופלת משמיים
על סמרטוט ואבן. חזוני במשך שנים ושנים יוצא מעל לשירים עד
שהתגשם, תהילה נופלת על חיי באורך. הגעתי לנקודה בה אני חייב
להגיד: אני פרח, שזה מביך. מהו גילי הזקן אם לא ניעור של חשיכה
לפני הצלילה והכרה, אומנם לא סופית, של מה שעשה השיר לדבר
האמיתי, שנמצא בדם המלא של, לבסוף, אור. פרח. אכן, פרח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.