חיים נוי / ציפור האזוב ואני |
בן-כנף חלף מעל במעופו,
חופש אין-קץ כמסמל.
בצלו של עץ לפוש נשכבתי -
להמתין לראותו בשובו.
האזוב על גזע עץ מזדקן -
בגווני הירוק מאושר,
כצוחק לציפור אשר במרומים,
ולי הטיפש גם כן.
היי זקן! שמעתי: -
לא גבהים נחוצים לאושר!
הקרבה אל הארץ ושורשיה
ולצעוד בשלמות ויושר.
14.10.97
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|