חיים נוי / כמחייכות היו הדמעות |
בשדות, בשבילים, גבעות
הרים; ראיתי דמעות.
הרבה דמעות -
הנספגות והמתבוססות בתוך
זוהמת הדורכים עליהן.
באוויר, בעננים;
היורדות והנמהלות -
בגשם היורד.
ואיך שהן ממשיכות לכאוב -
ולהזיל דמעות בעצמן.
לו יכולתי;
הייתי תוחם את הארץ הזאת
בקרני מוות בלתי נראות.
אז כמחייכות היו הן הדמעות
של הנופלים.
2.11.96
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|