ידיי ברקים ורעמים
על ביתי מתופפים
ושעות כמו ימים
הם משתגעים משתוללים,
הדם אודם ניגר וזב,
נוטף הישר מן המרזב,
בחלוני חלום זהב,
אבק, מטר דם מרובב.
והבקבוק שיכור צונח
מהיד אל המפתח,
הזיה שבורה על פרח
זה היין בי פותח.
נסתרות בקבוק פתוח
מקפצים על חוט מתוח,
אח אחי משב הרוח
אתה כה ענוג וכה זחוח!
ניע-נוע נוע-ניע
כשיכור חובק רקיע
נוע-ניע ניע-נועו
אל תפריעו, אל תפריעו!
ניע-נוע נוע-ניע
בכולכם אני מפציע!
ניעו-נועו נועו-ניעו
תרקדו וגם תשירו!
אל הרוח אל הגשם
אל השד המשתולל,
אל הריח אל הטעם
אל העשן המסתלסל,
בהם חבר אבוד חיפשתי
כה ישן עד ששכחתי
מהו שמו ומה גילו
פרצופו וייעודו,
אך יגעתי ומצאתי
שיכרון חושים בכוס,
התגעגעתי והגעתי
למשכנו של באכחוס.
|
