רינה אלט / גישוש עיוור |
לא מסתכלת לצדדים,
הראש מופנה רק לקידמה.
הכל חשוך פה מסביב,
והאור היחיד
הוא בקצה המנהרה.
האור הגואל
לפחות כך היא מקווה.
כל הזמן נראה
כאילו עליו היא כבר ממש קרובה,
כאילו הוא רק במרחק נגיעה.
אבל הוא לא נשאר במקום,
מתרחק,
כאילו ממנה בורח.
היא לא נכנעת,
ממשיכה ללכת.
צעדים קטנים ושקטים,
מגששת לה בחשכה,
מנסה למצוא תשובה
שאליה לא מגיעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|