הוא לא כל כך מובן
וכבר לא כל כך מבין מבין אותי
עוד צעד אחד ואמעד,
עוד צעד כזה של להבין אותך.
אני מתערטלת נפשית אלייך,
עירומה, לפנייך.
מוכנה לנורא מכל,
כי המבט המזלזל כבר לא מפחיד אותי,
ולא ההבעה שבפנייך.
הפעם זה למעני.
ואין סיבה
ואין סיכוי
ואין על מה להילחם.
ויש בדידות
ויש ריחוק
גם אין ממה להתנחם.
ליבך הפנה את גבו אליי
לא נתת לו לחזור בו
לא רצית וויתרת מזמן
אני עדיין מחכה שתציל..
תקוותי היא הדמעה שעל לחיי
חלומי הוא המגע שלך על עורי
אהבתי בליבי, אולי רק בראשי...
ואין סיבה
ואין סיכוי
ואין על מה להילחם.
ויש בדידות
ויש ריחוק
גם אין ממה להתנחם. |
