דורון פריס / ולו |
הטיף לי
זכרון
שבו אתה חי
כולך לבד
חיבוק מוכר
שנותר לי
כזכרון היותך
מנווט ציוצים
תופסת מחסה
לצידי שבילו
של אדם אחר
שרצה להכירני
ואתה
עם מחשבותיי
לא בודד
ולו לפתע
ואתה
עם ליבי
לא חוזר
ולו לרגע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|