8.5.06     19:30

אלה הם חיי בזמן האחרון.
אני נעה מאסון לאסון.
אסונות שנפלו עליי,
אסונות שהבאתי על עצמי.
למצוא אותך ולאבד כמעט בו זמנית.
כמו כל אחד שעבר ליד חיי
עצר והמשיך
המשיך בלעדיי.
בניתי והרסתי במו ידיי,
ארמונות ובתים
טירות, מגדלים.
ואת מי להאשים?
אותי.
אותי להאשים.
האם נשאר פה עוד מישהו מלבדי?
כנראה שלא.
כנראה שלא בגרתי מספיק כדי לדעת
שמספיקה מילה אחת לא במקום
ומאבדים את כל מה שיקר,
אני רק רוצה את העיניים לעצום..
ואין פה עניין של לסלוח
אין פה עניין בכלל.
בסך הכל אני חניית ביניים,
עצרת, צחקת, שמעת, הפנמת
נסעת.
המשכת בדרך
בלעדיי
כמו כל אחד
שעבר ליד חיי.

מוקדש לזה שלמרות שהמשיך בדרך השאיר אצלי רק דברים טובים