בשפתיים קשורות
ממלמלת לך פרידותיי
בין רקיעים לתיהום
בין החוף לנמל
הן הולכות ושוקעות ספינותיי

ועתה אהיה כחולה-ירוקה
ואתה על חולותיי תדמם עצמך

אתה היית גאות יחידה
ברגעים בהם טבעה לי נפשי
ותחת שני נחשולים
ששילחתי בזעם
נטרף לו ליבך
וטרף את שלי

הנחתי כיסויי עיניים וראש
וטעם חנק נותר על שפתיי
הפכתי להיות לך תא לח
עד אשר תמספר
את כל מיתותיי

נותרה לי ספינה יחידה
רק אליה אשוב כל גאות
על דפנותיה במדוייק מאוייר לו שמך
ועד שתבחין בי
ארצה רק למות