אני מנשקת אותך בלי לגעת לך בשפתיים
הנה, ראה,
עינינו עצומות וחולמות על העבר
והרווח בין שפתינו
מעמיק את התהום ביני ובינך
הכוכב הבוהק ביותר מסתתר מאחורי ענן
והגשם מטפטף ומתמזג עם דמעותינו
אני מרגישה את ידיך רועדות בתוך שיערי
ותוהה אם אתה מרגיש כיצד רועדת נשמתי.
אתה יודע כמה אני מפחדת?
אתה אוחז בי
ואני שומעת את פעימות ליבך
הן דופקות חזק בראשי
"א-ל ת-וו-תרי"
ונזכרת בלילות מלאי אינטימות
כשאתה היית בתוך נפשי.
ואולי תזכיר ללבי
איך מרגישים שמחה?
בדרך למצוא את עצמי
שכחתי לתת לך אהבה.
אתה יוצא מן הדלת
ואני מעכלת - הוא הלך
ומפחדת,
האם יאמר לי שוב
"אני אוהב אותך"?
|
