אלכס, בחור כבן 30, מתהלך בביתו בחולצת כפתורים לבנה ועניבה,
ומשוחח בטלפון.
אלכס: כן, כן. אני יודע. בטח, אני אקבל את העבודה. נו, מה אתה
חושב? כן. אני רק מחכה עכשיו לטלפון של הבחור הזה, משה, ואני
מסודר לכל החיים. כן, אין בעיה, אני אחזור אליך אחר-כך, בסדר?
טוב, ביי.
אלכס יושב על כסא, ומתרווח. הוא משלב את ידיו מאחורי הראש,
ומחייך בסיפוק. הטלפון מצלצל, ואלכס מרים מיד.
אלכס: הלו?
קול אישה: שלום, מדברים מחברת 'סקר חקר שקר'. הייתי רוצה להציג
לך מספר שאלות במגוון נושאים. אתה מעוניין להשתתף בסקר?
אלכס: לא, גברתי, אני מצטער. פשוט יש לי טלפון שאני מחכה לו
כבר הרבה מאוד זמן.
סוקרת: יופי, זה הטלפון שלנו. אז... באיזה שמפו אתה משתמש?
אלכס: גברת, אני אומר לך שאני עסוק, כן? אין לי עכשיו זמן
לסקרים.
סוקרת: אז באיזה חומוס אתה משתמש?
אלכס: גברת, לא רוצה להשתתף בסקר שלך. שלום!
סוקרת: 'סקר חקר שקר' תעניק לך שי צנוע. איזה קוטג'?
אלכס: מה?
סוקרת: באיזה קוטג' אתה משתמש?
אלכס: אני גר בבניין לא...
סוקרת: לא (צוחקת) אתה לא מבין. איזה קוטג' אתה אוכל: תנובה,
שטר...
אלכס: לא, לא אוכל קוטג' אבל...
סוקרת: אתה לא אוכל קוטג'?
אלכס: לא.
סוקרת: למה אתה לא אוכל קוטג'?
אלכס: כי אני לא אוהב קוטג'. גברת אני...
סוקרת: קוטג' זה טעים, זה ישראלי. אומרים גם שזה נורא נורא
בריא. תגיד, אתה עולה חדש?
אלכס: מה? לא, לא.
סוקרת: אולי תייר?
אלכס: לא.
סוקרת: מתי עלית לארץ?
אלכס: גברת, את מבינה עברית? אני חייב לנתק!
סוקרת: לפחות תטעם.
אלכס: שלום!
סוקרת: אתה לא רוצה שי?
אלכס: לא רוצה שי.
סוקרת: השי בחינם כמעט. למה אתה לא רוצה? אתה לא אוהב שיים?
אלכס: פששש...
סוקרת: טוב... טוב, אז אני ממש מתנצלת על הטרחה.
אלכס מנתק את הטלפון, ומסנן: סוכה בלאד! הטלפון מצלצל שוב, הוא
מרים את השפופרת.
אלכס: הלו?
דוד: שלום, מדבר דוד מתיאטרון הקאמרי. אולי אפשר לעניין את
אדוני במנוי?
אלכס: לא, תודה.
דוד: למה, אתה לא הולך להצגות בדרך כלל?
אלכס: לא.
דוד: סליחה?
אלכס: לא, אני לא.
דוד: מדוע? אינך אוהב הצגות או מה?
אלכס: אני מאוד אוהב הצגות אבל...
דוד: אז למה אדוני לא הולך?
אלכס: כי אדוני רואה טלוויזיה.
דוד: נו, באמת. אתה באמת משווה טלוויזיה לתיאטרון. יש לנו...
אלכס: אני לא רוצה הצגות.
דוד: אבל אדוני אמר שהוא אוהב הצגות.
אלכס: כן, כשיש כסף. עכשיו אין כסף אז אין מנוי. ואין לי זמן.
דוד: זמן תמיד יש. כשרוצים מוצאים זמן. ההצגות מתקיימות בימי
ראשון, שלישי...
אלכס: טוב, אני חייב לנתק, אני צריך את הטלפון.
דוד: ובמוצ"ש זה נוח ביותר.
אלכס: מה?
דוד: במוצ"ש. גם יש הצגות.
אלכס: מה אתה מדבר? אני לא צריך שום הצגות.
דוד: אוי, כולנו זקוקים להצגות. רק... רק להציץ ברשימה המפוארת
של השחקנים: ליא קניג, נתן דטנר, יוסף...
אלכס: בן אדם, לא - רוצה - מנוי! יש מבין?
דוד: אני לא מבין
אלכס: ל-א ר-ו-צ-ה!!!
דוד: אבל מדוע, מדוע?
אלכס: כי ככה זה.
דוד: אולי אתה מעוניין שנציג אצלך בבית את ההצגה החדשה של
שמואל הספרי?
אלכס: מה זה פה, ספארי? אומר לך לא רוצה.
דוד: הצגה מאוד מעניינת. ורבגונית עד מאוד.
אלכס: אז לך אתה להצגה!
הוא טורק את טלפון, ומסנן: פיזדייט. הטלפון מצלצל, ואלכס מרים
את השפופרת.
אלכס: הלו?
קול בחורה צעירה: הי, שירה נמצאת?
אלכס: מי זה?
מירי: זאת מירי. שירה. נמצאת?
אלכס: אין לי שירה.
מירי: מה אין שירה?
אלכס: לא מבינה עברית. אין שירה, זה טעות.
מירי: טעות?!
אלכס: טעות.
מירי: הגעתי ל: 8472915?
אלכס: לא, זה: 8472916.
מירי: אז זה לא שירה?
אלכס: לא, לא, לא. זה אלכס.
מירי: טוב... אז אתה יכול למסור לשירה שתתקשר?
אלכס: אין פה שירה, קיבינימאט! מה את לא מבינה? זה טעות,
טעווות. מה זה פה, ג'ונגל?
מירי: טוב, לא צריך להתעצבן. תגיד שזה טעות וזהו... כל הרוסים
כאלה עצבניים.
אלכס מנתק, ומסנן: די נאחוי. הוא מתיישב על הכסא, נושם בכבדות,
עוצם עיניים ומשפשף אותן עם האצבעות. הטלפון שוב מצלצל, הוא
זוחל ומושיט יד אל השפופרת.
אלכס (בקול רפה): דה. הלו?
קול אישה: שלום, מדברים מ-'כללית מושלם'. אתה מעוניין בביטוח
מקיף?
אלכס: ל... למה?
קול אישה: למה לא? יש חיים? יש. עלולים להסתיים? עלולים. נו,
אז למה שלא תעשה ביטוח מקיף. וצד ג'. וביטוח חיים.
אלכס: למה?
קול אישה: אנחנו נתמוך בך עד המוות, שיכול להגיע היום דרך אגב.
מלאך המוות אורב לכולנו. תעשה ביטוח?
אלכס: למה?
קול אישה: אנחנו נלווה אותך עד הסוף. נתמוך בך, נתקשר אליך,
נהיה איתך.
אלכס: למה?
קול אישה: כי אנחנו כאן, בשבילך. אז אתה מסכים?
אלכס: טוב, טוב.
קול אישה: ומה יקרה אם תמות, חס וחלילה? או תיפצע או סתם תהיה
נכה או תזדקק לפיליפיני או לניתוח או...
אלכס: טוב, טוב.
קול אישה: טוב? אז לרשום לך שהסכמת?
אלכס: אה... לא.
קול אישה: הנה, אני שומעת שאתה גוסס. מה קרה, אתה לא מרגיש
טוב?
אלכס: לא. אה... תעזבי, לא צריך...
קול אישה: אבל מה יקרה...
אלכס: כן, כן, נכון.
קול אישה: אז לרשום?
אלכס: כן.
הוא מנתק בשארית כוחותיו, וטומן את פניו בכפות ידיו. הטלפון
מצלצל. הוא מתבונן בו בהבעה סתומה, ולבסוף מרים את השפופרת,
בלי לדבר.
קול מוקלט: שלום. בואו לחוות חוויה קסומה בצימר מוני ברמת
השופט. נופים קסומים, אויר צלול...
אלכס: הלו?
קול מוקלט: ארוחת בוקר, מזגן...
אלכס: הלו! מה זה פה?
קול מוקלט: מקלחת, שירותים...
אלכס: פיזדייט.
קול מוקלט: טלוויזיה, מקרר...
אלכס מנתק. הטלפון מצלצל, והוא עונה.
אלכס: הלו!
קול מוקלט: שולחן פינג-פונג, אופני כושר...
אלכס: מי שם?
קול מוקלט: ליצן, קוסם...
הוא מנתק, נשכב על הרצפה ועוצם עיניים. הטלפון מצלצל, הוא פוער
עיניים לרווחה, קופץ בערנות ועונה.
אלכס: כן? כן? מי זה? הלו?
שרית: שלום, מדברת שרית מחברת 'הוט'. כמה נפשות אתם בבית?
אלכס: חצי.
שרית: אולי אתם מעוניינים בשירות הטלפון הקווי החדש של 'הוט'?
אלכס: הוא מצלצל?
שרית: כן, בוודאי.
אלכס: אז לא.
שרית: אבל הוא מאוד זול, מאוד.
אלכס: לא רוצים.
שרית: והוא כולל חבילת תוספות.
אלכס: לא רוצים, לא רוצים, לא רוצים.
שרית: טוב, אז בקשר לטלוויזיה. עם איזו חברה אתה מנוי, 'הוט'
או 'יס'?
אלכס: נו.
שרית: ובכל זאת, יש לנו...
אלכס: גברת, לי יש גם חבילת תוספות, אני יבוא אלייך עם זה
למשרד ואנפץ טלפון קווי שלך, יש מבין?
שרית: מה זה, איך אתה מדבר?
הוא מנתק. הטלפון מצלצל. אלכס צוחק ומיד בוכה. הוא מרים את
השפופרת ומנענע את ידו. אחרי כמה שניות הוא מצמיד את האפרכסת
אל אוזנו.
אלכס: ה-ל-ו! ה-ל-ו!
קול אדם מבוגר: שלום לך. מדבר...
אלכס: שלום, שלום, שלום אדוני, שלום גברתי, שלום לכ-ולכם. אני
אלכס, מי אתם?
אדם מבוגר: סליחה?
אלכס: די כבר! מה זה פה, גן חיות בלאד? לא רוצה כלום רוצה שקט
רוצה לישון רוצה...
אדם מבוגר: אלכס?
אלכס: כן, כן. אלכס.
אדם מבוגר: מדבר משה. זה בקשר לעבודה... אמור לי, אתה בסדר?
אני לא חושב שאתה במצב טוב כרגע...
אלכס: מה? לא, לא, לא, אני בסדר גמור זה...
משה: לא לא, אני רואה שאתה מוטרד ממשהו, אז... אני לא חושב.
שמע, ניפרד כידידים, כן?
אלכס: לא...
משה: אתה לא מסוגל לקבל את הג'וב.
אלכס: אני כן, בטח. אני פשוט קצת מבולבל... תן לי צ'אנס, משה,
בחייך.
משה: לא, לא, אני רואה שזה פשוט לא מתאים.
אלכס: בחייך, דחילק, איימ יור מן!
משה: אה, אלכס. תפסיק להטריד אותי, כן. אני החלטתי ככה, וזהו.
מספיק אני מנסה לתפוס אותך כבר שעה. להתראות. תראה, אני בטוח
שתמצא עבודה אחרת... ביי.
אלכס מסתכל על השפופרת כמה שניות ארוכות, מחייך פתאום חיוך
דבילי ונופל על הרצפה. הטלפון מצלצל. |
