מיכל דאן / חיוך |
יוצאת שוב אל הרחוב
ילדה בודדה, אבודה
עם חיוך, כדי לשמור על כבודה
אך בפנים היא מתענה, בפנים היא סובלת
אבל החיוך שלה קורן כי לזה היא מורגלת
כל כך רוצה להגיד ולספר
אבל מי כבר יקשיב לה? אל מי תדבר?
תמיד היא הייתה כתף שאפשר עליה לבכות,
אבל מי יתמוך בה כשלה יש דמעות?
אז היא לובשת חיוך, מסיכה גדולה
מנסה להראות כמו בהתחלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|