|
פעם הייתי תמימה
האמנתי לכל מילה שנאמרה
לטוב או לרע
למדתי לפלס דרכי בחשיכה.
לבד לבד
צעד צעד
בנבכי ניכר
דרכה רגלי בכל שעל
בראתי לבדי השממה.
בגרתי,
פרחים הבשילו בגינתי
אך יגוני נשאר כשהיה.
חיפשתי לי נשמה תאומה
שתאהב, שתלטף
ותאמר מילה טובה.
רק מילה טובה
שתפריח פרחים בצבעים זוהרים
בליבי פנימה.
רק מילה טובה
ואפרח שוב
בגווני השונים
ואביט אל הרקיע הכחול
ואדע כי יש שם מישהו
שחושב ומרגיש אותי
כשיאמר לי
רק מילה טובה -
להאיר דרכי בחשיכה. |
|
|
כשאני שולחת את
לחמי, לאן הוא
מגיע?
ומי שאוכל אותו,
זה טעים לו
בכלל?
ואם עד שהלחם
מגיע הוא כבר
קשה ומלא עובש,
מה אז עושים
איתו?
אחת שואלת כ"כ
הרבה לפני שהיא
מוכנה למסור
אוכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.