|
פעם הייתי תמימה
האמנתי לכל מילה שנאמרה
לטוב או לרע
למדתי לפלס דרכי בחשיכה.
לבד לבד
צעד צעד
בנבכי ניכר
דרכה רגלי בכל שעל
בראתי לבדי השממה.
בגרתי,
פרחים הבשילו בגינתי
אך יגוני נשאר כשהיה.
חיפשתי לי נשמה תאומה
שתאהב, שתלטף
ותאמר מילה טובה.
רק מילה טובה
שתפריח פרחים בצבעים זוהרים
בליבי פנימה.
רק מילה טובה
ואפרח שוב
בגווני השונים
ואביט אל הרקיע הכחול
ואדע כי יש שם מישהו
שחושב ומרגיש אותי
כשיאמר לי
רק מילה טובה -
להאיר דרכי בחשיכה. |
|
|
אתם והבמה החדשה
שלכם, הפרקט כאן
כל כך נקי
ומצוחצח שהחלקתי
עליו וכמעט
שברתי את הראש!
אתם יודעים מה?
אני חושב שאני
אתבע אתכם.
אפרוח ורוד,
אחד שהולך לתבוע
אתכם!
ההההה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.