יוסף מגן / האור בקצה |
מי בנתיבות חלקך יעבור?
לבנו דומע כחפרפרת
הוא עיור הוא עיור באור
תן לי שמחה כאורחת חן
שרק תיגע והיא איננה
אין לי במה אפאר השולחן
ואן אושיבנה
בביתי הבדידות שורכת צעד
בשיממונו הזמן שגור
ועל שפתינו חיוך נרפה
נא השלך עלהם אור, חיוך אמיתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|