רקע לרצח התמימות

אמת סתומה אחת:
לקוח מרוצה אחד:
לא אתה.

לעולם לא הולכים לאיבוד במבוכו של חסר המוסר
שרפנו הכל
(וגם אין שם גדרות)

תן למילים להאלם
לזיכרון להשכח
לגוף
לא להיות
ואתה תבין

הניצוץ שקרץ בזווית העין הוא תמיד עוד
סתם
עטיפה של מסטיק
בשולי המדרכה

באשליות אתה יודע
לפחות אין ייאוש
עדיין
(תמיד התכופפנו בכל זאת)

ופסימיות תאמר
"שקט הוא רק הנשימה המקוטעת בין העצב
לייסורי המצפון"
אופטימיות תלחש לך
"עצב הוא רק נשימת רווחה בין שלווה לשקט נפשי"
אתה תירה בה אז

כי אתה יודע שהיא שקרנית מטונפת