אמא תמיד אמרה לי:
כשנשפכים מים מהשולחן לרצפה, נגבי קודם את השולחן,
את המקור.
אך אני חייבת להודות שתמיד התפתיתי לנגב את הרצפה קודם.

יקירי,
אני לא יודעת איך לשפר עוד את מצב רוחך.
אני יודעת שאתה סובל.
אני מרגישה זאת באנרגיה שלך, בעיניך.
אני יודעת שהיא לקחה ממך את שמחת החיים.
וממך, אתה, שכל עולמך התבסס על שמחה, לקחת לך אותה,
כנראה שהיא באמת התגלמות הרוע.
יקירי,
אני יושבת וכותבת, מקווה שבעוד שנתיים או שלוש
לא תדע על מה אני מדברת עכשיו.
אבל תסכים אתי, אהובי, שמחת החיים שלי
שהפעם היה צריך לנגב קודם כל
את המים שנשפכו על הרצפה.
                                  אוהבת.