היא זועקת,
מתחננת שנשמע,
מתעבת את עצמה.
שוכבת לבדה,
בעולם ריק מתוכן,
מחוללת,
ורק דמעה
אשר ידעה את שהיה,
על לחייה זולגת,
מתגלגלת.
היא קמה,
קליפה חלולה,
שלה,
של מי שהייתה.
מרוסקת, חבולה,
היא צועדת לבדה
אל האפלה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|