יעל לקסמן / הדרך הארוכה המתפתלת |
כאדים העולים מאל המים, אין לי עוד כיוון.
באשר זנחת אותי, שביל ישן-ישר וטהור מידות,
כן ממשיכה אני לתעות בין ארץ ושמיים
כרמש אובד עצות מחכה אני לתובנותיך,
לרמז האחרון שיחזירני אליך,
הביתה.
ולא נשמע דבר.
16.04.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|