מה לך, הדרך, כי לפניי תתפתלי עד ללא היכר?
כאדים העולים מאל המים, אין לי עוד כיוון.
באשר זנחת אותי, שביל ישן-ישר וטהור מידות,
כן ממשיכה אני לתעות בין ארץ ושמיים
כרמש אובד עצות מחכה אני לתובנותיך,
לרמז האחרון שיחזירני אליך,
הביתה.
ולא נשמע דבר.
16.04.06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.