|
יום אחד
נגמר הדיו.
תחילה
רק עטים מעטים נותרו אתי,
וכשכיוונה עתים היד
משתה כמעט כל פעם,
עט אחד.
בתיק היה
אחד במטבח אחד ליד המיטה
ומתחת לספה אחדים.
עטי התקיימו
גם בצוק העטים
גם אם לא נכתב דבר
אך בבוא העת
הדיו נגמר.
וזה למה?
כי הטלוויזיה אוגרת לי אפשרויות בלתי מוגבלות?
כי מוגבלות הספרים לא תשלם את האגרה?
או כי מישהו זורם את הדיו
שלי
ואני יושבת כעת
בחושך הכתום הרגיל
נטולת עט.
כנביעה שיבשה.
סוף-סוף זה מוזר. עט לא כתב
דבר
ובכל זאת
הדיו נגמר. |
|
|
אם לסלוגנים היה
ריח, זה בטח היה
ריח של
מטהר-אויר: אין
להם צבע מוגדר,
בין כתום למשהו,
והם באים לחפות
על משהו אפל
ומסריח
ביותר...
-קונספירציה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.