|
החדר מתנדנד
מתהפך ונשפך
במיליון סיבובים חדים
שובר את הקירות
חתכים קטנים מציקים
כמו אלפי מחשבות
שלא נותנות לך לראות
מתהלך הזוי
עיוור ברחובות
מסדרון אינסופי של מיליוני דלתות
אתה רץ מהר
נשרף מאחור
הלבן של הנקי
נהיה אפר שחור
ושלט ענק
שמאיר את העיר
אומר שאי אפשר לחזור |
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.