ג'ואן גל בלום / גוף ונפש |
גופך שולח מסרים ברורים
שהמוח מערפל.
כפופה לסמנטיקה, אני משפילה עיניים,
מורחת עלייך מילים רותחות
וכואבת לראות אותך נשרפת מבפנים.
מסתתרות מעצמנו,
את עומדת יציבה בגופך
אני איתנה בנפשי.
פעם אמרת שאת רוצה את הגוף שלי,
הלוואי שהייתי את;
העזתי לומר.
ומאז, אני- את, ואת אני
ואנחנו בנפרד, מגבשות פנטזייה משלנו
עולם מושלם שבו, את בנפשי ואני בגופך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|