פרש של אור וזיו על גל נישא
(או לא מובן)
כתבת לי שיר על פרש של אור,
ואני החזרתי לך באותה מטבע,
שיר בחרוזים על מלכת ההרמון,
שם נשזר לו מעין קסם נוגה ושופע.
ריתקת אותי בשיחה,
ונעלמת באבחה.
נדברנו להיפגש,
ואת? שמא חוששת?
הפלגת לך אלי גל,
ואני רק זרקתי גלגל.
גלגל הצלה,
או לחילופין "חבר טלפוני" בהשאלה?
מזיו פניך לא נסוגותי,
אך זו לך לא מטרד כנראה,
ומזהיר לו הים בין ערביים,
ומאותת לי את אשר יגורתי.
ושוב מתחיל להרהר
האם לעולם יהא זה כך,
פתאום כיף לי לשוחח, לדבר,
פתאום שוב רציתי חבר.
ופעם אחר פעם,
קובעת איתי,
ושוב נעלמת,
ולאן? זאת לא ידעתי.
וחלום שאחלום
על פרש של אור,
יזהיר לי לילי,
כי תמיד יהיה הוא פרש שחור. |