בשיר הזה כבר כולנו היינו
לא מבינים היכן טעינו
שקענו בעצמנו יותר מדי
התעוררנו ושאלנו איך ומתי

הכלב של השכנה קשור בשרשרת למלונה
אהבתו של האדם היא קרה ומתונה
שולפים סיסמאות וזורקים ביטויים
בתוך תוכנו אנו לא באמת מתכוונים

בשיר הזה כבר כולנו היינו
בתוך חלום ורוד הזינו
שהנה בא הקץ לכאב
התעוררנו והבנו שאדם לאדם זאב

בתוך ההמון ובתוך הגעגוע
התפללנו שלא יתרחש עוד מגה-פיגוע
יוצאים בהצהרות שווא ובחלומות סרק
האם החוסן הלאומי שלנו נסדק?

בשיר הזה כבר כולנו היינו
כל דמעה שזלגה הפנמנו ומחינו
ושללנו כל ניסיון של הבנה וסובלנות
סגרנו את עצמנו בחומת האטימות

בשיר הזה כבר כולנו היינו
למעט אחד שמעולם לא ראינו
הוא שוכן שם למעלה במרומים
מתבטל ולא ידע הוא מכאובים
ויקריש דמי ודמו שקוף
אני מת והוא עומד זקוף

נוטר טינה לרוחות רפאים
נוטר טינה לאלוהים
יסלחו לי השמיים, אולי אני מגזים
אני חי ממלחמה למלחמה, מפיגוע לפיגוע
והוא יושב לו שם למעלה נינוח ורגוע